אקרדיטציה היא תהליך שבו גוף חיצוני עצמאי מעריך את הארגון הנותן שירותי בריאות, במטרה לקבוע האם הוא עונה למערך של סטנדרטים ודרישות שמטרתם לשפר את איכות הטיפול. למרות שעד כה המחקר התומך בתועלות של תהליך האקרדיטציה לוקה בחסר, קיימות עבודות שונות המצביעות על התרומה של תהליך האקרדיטציה לקידום איכות בארגוני בריאות בכלל ובתי חולים בפרט. תהליכי אקרדיטציה שונים ממבדקים אחרים, כמו תהליכי רישוי ומבדקי איכות שנגזרו מעולם התעשייה, כגון ISO .במדינות שונות קיימים גופים הפועלים למתן אקרדיטציה לארגונים הנותנים שירותי בריאות. בארה"ב, הגוף המוביל בתחום זה הוא ה־ Commission Joint .בקנדה, הגוף המרכזי הוא Canada Accreditation . באוסטרליה ראוי לציין את ה־Standards Healthcare for Council Australian ,ובבריטניה פועל רבות בתחום זה ה־ Fund s'King .מדינות נוספות באירופה מפעילות תוכניות אקרדיטציה או מצויות בתהליך לקראת הקמת מערכת כזו. בישראל, לא קיימת מערכת אקרדיטציה ממוסדת, אם כי משרד הבריאות עורך מבדק בנושאים ספציפיים ומבדק לקראת חידוש רישיון בית חולים, והמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל עורכת מבדקים לצורך הכרה בהתמחות במחלקות אקדמ שירותי בריאות כללית היא הראשונה בישראל אשר הפעילה תהליך אקרדיטציה חיצוני באמצעות ה־JCI (International Commission Joint .) שישה בתי חולים של הכללית )העמק, מאיר, סורוקה, קפלן, כרמל ורבין( כבר זכו בהכרה על ידי ה־JCI ,ושלושה בתי חולים נוספים פועלים להשגת הכרה דומה. הכללית סחפה לתהליך גם בתי חולים ממשלתיים ובית חולים פרטי. הפעלה ממוסדת של אקרדיטציה בבתי החולים בישראל אמנם מלווה באתגרים, אך מהווה מהלך מרכזי לקידום האיכות בבתי החולים. הפעלה ממוסדת של אקרדיטציה בבתי החולים בישראל אמנם מלווה באתגרים, אך מהווה מהלך מרכזי לקידום האיכות בבתי החולים.

אקרדיטציה היא תהליך שמטרתו להעריך את איכות הרפואה הניתנת בארגוני בריאות שונים. תהליכי אקרדיטציה הפכו כיום לחלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות ביותר מ–70 מדינות ]1 .]האקרדיטציה היא תהליך וולונטרי הנותן הכרה פומבית לכך שהארגון עומד בסטנדרטים של איכות. ניתן להגדיר אקרדיטציה כתהליך שבו גוף חיצוני עצמאי מעריך את הארגון הנותן שירותי בריאות, כדי לקבוע האם הוא עונה למערך של סטנדרטים ודרישות שמטרתם לשפר את איכות הטיפול

מערך האקרדיטציה בבתי החולים בארה"ב החל להתפתח כבר בשנת 1910 ,במסגרת ה–System Result-End שפיתח ארנסט קודמן. בשנת 1917 החל איגוד הכירורגים האמריקאי לקדם סטנדרטיזציה בבתי חולים. בהמשך הוקם ארגון ה–Accreditation for Commission Joint The Joint והמקוצר החדש בשמו או, of Healthcare Organizations Comission – הארגון הגדול והוותיק ביותר בעולם לאקרדיטציה. ה–Comission Joint( להלן JC )נותן הכרה באיכות ובטיחות ליותר מ–000,16 ארגוני בריאות בארה"ב. תוצאות המבדק מפורסמות באתר אינטרנט הפתוח לכלל הציבור, כולל מנגנון המאפשר ביצוע השוואות בין תוצאות של בתי חולים שונים ]27 .]בעבר, נערכו המבדקים של ה–JC אחת לשלוש שנים, אולם החל משנת 2008 מתבצעים המבדקים ללא התראה ]26 .]היתרון של מבדקים ללא התראה הוא בכך שהם מאפשרים למוסד להתמקד בטיפול בחולים במקום להתכונן למבדק הבא, והם נתפסים על ידי גופים חיצוניים ודעת הקהל כאמינים יותר מאשר מבדקים מתואמים מראש ]1

משרד הבריאות מפקח על כלל מערכת הבריאות בישראל. דו"ח ועדת נתניהו )1990 )הבהיר, כי בין שאר תפקידי משרד הבריאות חלה עליו חובה לערוך בקרה על איכות הטיפול הרפואי. מכאן נדרש משרד הבריאות להוביל מדיניות ממלכתית לקידום איכות, תוך שיתוף כלל הגורמים במערכת. כתוצאה מהמלצה זו הוקם בשנת 1993 האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות, כשאחת ממטרותיו המוצהרות היא "קידום איכות ומצוינות בבריאות" ]36 .] הפעילות המקיפה הקרובה ביותר לתהליך אקרדיטציה בישראל היא חידוש הרישיון בבתי החולים, אשר מבוצע על ידי האגף לרישוי מוסדות והאגף לרפואה כללית במשרד הבריאות. במסגרת זו נערכים בקרה ופיקוח תקופתיים על בתי החולים לצורך מעקב אחר תפקודם וחידוש רישיונם, הכוללים התייחסות לתחומי הרפואה, ארגון ומנהל, חדרי ניתוח, הרדמה והתאוששות, סיעוד, בריאות הסביבה, מעבדות, רוקחות, רשומות, מבנה ותשתיות, עבודה סוציאלית, ריפוי